פרו-ביוטיקה ופרה-ביוטיקה מה ההבדל ולמה צריך את שניהם?

בעשור האחרון העיסוק בחקר המיקרוביום תפס תאוצה וגילויי המדע בשנים האחרונות מדגימים קשר ישיר בין בריאות האדם לבריאות המיקרובים החיים בקרבו. למעשה הגישה המקובלת כיום היא שלא ניתן באמת למתוח קו המפריד בינינו לבין החיידקים המהווים חלק בלתי נפרד מאתנו.
 
במאמר זה ננסה לבאר את המושגים ולהביא לפניכם כמה מגילויי המדע שקושרים בריאות מיטבית עם נוכחות בריאה ותקינה של החיידקים הטובים שהם הלכה למעשה חלק בלתי נפרד מהאדם.

מחקרים רבים מוכיחים את השפעת אוכלוסיית החיידקים על מערכת החיסון, מחלת הסוכרת, קרוהן, קוליטיס, סרטן ואפילו בריאות הנפש ובהמשך נביא כמה דוגמאות. ספרים כדוגמת 10% אנושי [1] מלמדים כי מול כל תא אנושי בגוף האדם ישנם תשעה מיקרובים המתקיימים לצדו ומכאן שמו של הספר.
 
התפיסה המדעית המודרנית רואה את האדם כסופר אורגניזם המורכב ממאות טריליונים של מיקרואורגניזמים שפועלים בסינרגיה והעדרם של זנים חיוניים של מיקרובים תביא בהכרח לידי  פגיעה בבריאות האדם.



אז מה זה מיקרוביום?
 
המשמעות המילולית היא מיקרו=קטן וביום=עולם - אקולוגיה שלמה של יצורים מיקרוסקופיים החיים בתוכנו. הלכה למעשה אצל אדם בוגר בריא החיידקים מהווים עד שני קילוגרם ממשקל גופו ובלעדיהם לא תיתכן בריאות מיטבית. הריכוז הגבוה ביותר נמצא במערכת העיכול אך הם קיימים גם בפה, על העור ולמעשה בכל מקום בתוכנו וסביבנו.
 
מה ההבדל בין פרוביוטיקה לפרהביוטיקה?
 
המילה פרוביוטיקה מורכבת משתי מילים: פרו=בעד וביוטיקה=חיים קרי, חיידקים ידידותיים תומכי חיים. יש להבחין בין חיידקים פתוגניים מחוללי מחלות כגון הכולרה, לבין חיידקים פרוביוטיים שלוקחים הלכה למעשה חלק בתפקוד התקין של מירב המערכות בגופנו ובכלל זה מערכת העיכול, החיסון ועוד.
 
המילה פרהביוטיקה אף היא מורכבת משתי מילים: פרה=קדם וביוטיקה=חיים. פרהביוטיקה זה למעשה המזון או המצע המאפשר שגשוג של אוכלוסיית החיידקים הבריאה בגופנו ותומכת בחיידקים הידידותיים החיוניים לבריאותנו. ללא מזונות פרהביוטיים החיידקים הטובים בגופנו לא יוכלו להתקיים.
 
גילויי המדע בעשור האחרון
 
ד“ר ג'פרי גורדון מיקרוביולוג, במעבדתו ניהל את אחד המחקרים פורצי הדרך ששפכו אור רב על נושא שלפניו היה שנוי במחלוקת - האם הפתולוגיה גורמת לשינוי בהרכב החיידקים או שמא שינוי בהרכב החיידקים מוביל לפתולוגיה? שאלה זו הייתה במשך שנים ללא מענה כדוגמת הביצה והתרנגולת.
 
במעבדתו החוקרים לקחו עכברי מעבדה סטריליים שיולדו בניתוח קיסרי ונשמרו בתוך בועה ששמרה אותם ”נקיים“ מחיידקים ואפילו המים והאויר אותם הם צרכו עברו פילטרים מיוחדים - שמרו אותם מחשיפה לכל גורם חיצוני.

העכברים עברו השתלה של פלורת מעי אנושית מאנשים שסבלו ממשקל יתר. התוצאה הייתה עכברים בעלי משקל יתר עם נטייה לסוכרתיות! וזאת למרות שהם חיו באותם התנאים בדיוק ולא היה שום שינוי בתזונתם או בכמות המזון אותה הם צרכו. עכברי מעבדה שהושתלה במעייהם פלורת מעי של חולי קוליטיס אובחנו עד מהרה במעי דלקתי ואיבדו משקל [2], [3], [4].
 
 מה משפיע על הרכב אוכלוסיית החיידקים בגופנו?
 
אוכלוסיית החיידקים בגופנו מתחילה להיבנות מיד עם הלידה ומושפעת מסביבתנו לטוב ולרע.
אמנו, משפחתנו, חיות המחמד שאנו מגדלים בביתנו כל אלה משפיעים על אוכלוסיית החיידקים בגופנו. בכל זאת אחד הגורמים המשפיעים ביותר ואולי יותר מכל גורם אחר יהיה המזון אותו אנו צורכים.
 
למרות ההשפעה של כל גורם סביבתי אליו אנו נחשפים, שתייה ותזונה מהווים כרטיס כניסה לחיידקים מאחר וזוהי הדרך בה אנו מילולית מכניסים את העולם החיצוני לתוך גופנו יום יום. מחקר שבדק את השפעת התזונה המערבית המקובלת על הרכב אוכלוסיית החיידקים הידידותיים בגופנו, השווה בין ילדים שגדלו באירופה לבין ילדים החיים באפריקה [5]. תוצאות המחקר מלמדות על העדר או חסר משמעותי של 25-35% מהזנים שנמצאו אצל הילדים שגדלו באפריקה, אצל בני גילם שצורכים תזונה מערבית מודרנית.

 
השפעת צריכת תרופות על הרכב המיקרוביום
 
כיום מודעות הקהילה הרפואית והמדעית בנושא עולה מידי שנה, אך לצערנו רחוקה מלהיות מקיפה דיה בכדי שהציבור יקבל הנחיות ברורות כיצד לצמצם את הנזק הנגרם מצריכת תרופות.
העובדה כי לאחר נטילת אנטיביוטיקה יש לקחת פרוביוטיקה חיונית בכדי להשיב את המיקרוביום לאיזון הפכה לנחלת הכלל, אך למעשה לכל תרופה יש השפעה - חלקן כבר ידועות וחלקן טרם נחקר.

גם החשיפה לגורמים סביבתיים כגון זיהום אויר, חומרי הדברה או חומרים המשמשים בתעשיית המזון מוסיפים לפגיעה ולכן כל אדם שניזון תזונה מערבית ממוצעת ונוטל תרופות דרך קבע חייב לתחזק ולשקם את פלורת המעי באופן מתמיד בכדי להיטיב עם בריאותו.
 

פרוביוטיקה או פרהביוטיקה?

ניתן להגדיר את הפרוביוטיקה בכמוסות כאפליה מתקנת של הדמוגרפיה החיידקית במערכת העיכול. פרהביוטיקה לעומתה איננה דומה לנטילת כמוסות פרוביוטיקה כלל שכן היא אינה מכילה זני חיידקים משום סוג, אלא מזון.
אלה מזונות בריאים שבני אדם וגם חיידקים המיטיבים איתם אוהבים. אפשר לומר  שזהו למעשה ”סל הקליטה“ של העולים החדשים שיסייעו לחיידקים הטובים שבכמוסות פרוביוטיקה חיונית להיקלט במעונם החדש.
 
דוגמה למזון פרהביוטי משובח היא פטריית המאכל היריסיום המוכרת בארצות המערב גם בשם רעמת האריה. בסין - באזור הגידול הטבעי שלה, עקב אכילה תדירה ע"י תושבי האזור, נמצא בסקר שערכו ד"ר זהנג  וד"ר שימיזו שהיא כפי הנראה מסייעת להגן על המוקוזה של המעי ומשפרת את העיכול.

לעומת תושבי האנגזאו - העיר הגדולה והמאוד מודרנית הסמוכה, בה התושבים מעדיפים כיום תזונה מערבית על פני התזונה המסורתית בכפרים [6].
 
זהו הטעם שהפרוביוטיקה מהדור החדש מכילה גם חומרים פרהביוטיים המהווים מעין פלוגה מסייעת לפלוגת החיידקים והדבר אכן משפר את יעילות המוצר. כמו רבים מהיצרנים המובילים בעולם, אף אנחנו הכנסנו במוצר שלנו את מבחר המזונות הפרהביוטיים האיכותי ביותר והקדשנו שנתיים לתחקיר מקיף בכדי לברור את סוגי הפרהביוטיקה היעילים ביותר. אך האם די בכך?  
 
לאחר טיפול תרופתי או סבב אנטיביוטיקה בוודאי נכון לצרוך פרוביוטיקה ויש מטפלים שממליצים על צריכת פרוביוטיקה דרך קבע ולכל אדם. אני אישית לא חושב שנכון לכל אדם לצרוך פרוביוטיקה חיונית דרך קבע כהנחיה גורפת לכלל הציבור.

כמובן שעבור מי שקיבל סבב אנטיביוטיקה או מקבל טיפול תרופתי קבוע או מתמשך המלצה זו בוודאי נכונה. גם מי שתזונתו אינה מבוססת על מזונות עשירים בסיבים תזונתיים ועל טהרת המזון האורגני חשוב מאוד לחזק את אוכלוסיית החיידקים הטובים דרך קבע.
 
פרוביוטיקה חיונית לעומת זאת היא מזון כפשוטו, שעבור מרבית הציבור תהיה תועלת בריאותית מצריכתו באופן יום יומי. למי זה חשוב במיוחד? למי שסיים סבבי אנטיביוטיקה ולקח פרוביוטיקה במשך תקופה אך ברצונו לחזק את שורות החיידקים הטובים במעיו, לבני 50 ומעלה בכדי לפצות על הדלדול הטבעי שמטבע הדברים כולנו חווים עם השנים, לילדים או מבוגרים שאינם מרבים לאכול ירקות ופירות כפי שנדרש ולמעשה לכל אדם שתזונתו אינה מאוזנת ואינה מבוססת על מוצרים אורגניים בלבד.
 
 
מאת: אמיר פרלמן
מנכ"ל אי.בי.אר תוספי תזונה.
מתמחה ברפואה תזונתית צמחי מרפא ופטריות מרפא.

הערה חשובה 
למען הסר ספק כל המידע המוגש במאמר זה אינו  מהווה המלצה רפואית מוסמכת ואין לראות בו להנחות הנחיה או המלצה או הוראה או עצה לשימוש לאדם ספציפי או הורדה של תרופה כלשהי, אין במידע המוגש במאמרב תחליף לייעוץ רפואי פרטני או אחר. נשים בהיריון, נשים מניקות, ילדים, וכן אנשים החולים במחלות כרוניות והנוטלים תרופות מרשם – יש להיוועץ ברופא לפני השימוש בכל צמח מרפא.

מקורות רלוונטיים לקריאה נוספת
 
< >Anne Collen-Ten percent humanPetterson J. et al - Importance and regulation of the colonic brier in miceLey R.E et al - Obesity alerts gut microbial acologyBackheadF. et al - The gut microbiota as an environmental factor that regulates fat storage Filipo C. et al  - Impact of diet in shaping gut microbiotacomperative study in childrenPekin University Press - Dietry changes in modern China, Zhand and Shimizu

הערה חשובה: זוהי אמנם עצה למיטיבי לכת אך מצאתי לנכון לציין זאת עקב החשיבות העצומה של הנושא, בסוף כל ספר תמצאו הרבה מאוד מחקרים ולעוסקים בתחום שרוצים באמת לרדת לעומקה של הסוגיה המלצתי היא לקרוא לא רק את הספרים אלא גם את המחקרים שהספר מתבסס עליהם. ספרות מקצועית ומחקרים שנעשו כהלכה הם המקור הנכון לבסס דעה בנושאים רגישים כגון אלה. כתבות בעיתונות הפופולרית אמנם יכולות להציף נושא בריאותי ולהעלות תודעה בציבור, אך לרוב אינם מקור אמין דיו בכדי לגבש דעה בנושאים שהם קריטיים לבריאותנו. יעוץ של נטורופת או רופאים הבקיאים בתחום זה היא הדרך הנכונה עבור הציבור הרחב.

אם המאמר העשיר אתכם ותרצו לקבל עדוכנים ומאמרים נוספים מדי חודש לחצו כאן להצטרפות לניוזלטר שלנו.