מאמרים
  • התודעה הבריאותית בעשורים האחרונים נמצאת בעליה מתמדת ובעקבותיה גם הפניה של הציבור הרחב אל הרפואה המשלימה. הצריכה של תוספי תזונה וצמחי מרפא אף היא  מראה גרף עולה משנה לשנה. בעוד שרבים מבין שוחרי הבריאות משתדלים להימנע מלקיחת אנטיביוטיקה ועבור רבים מאתנו כאשר הרופא מבשר לנו כי מוכרחים טיפול באנטיביוטיקה הדילמה קשה' אך במקרים רבים אנו נותנים ליקירנו או לוקחים בעצמנו בלב חצוי את תרופת הפלא שראשיתה במאה הקודמת וכיום היא נצרכת בכמויות סיטונאיות לא רק בקרב בני אנוש אלא גם בתעשיית המזון מן החי.

    השאלה שרבים ישמחו למצוא עליה מענה ועליה ננסה לענות במאמר זה היא: האם יש לטבע חלופה לתרופת הפלא שעד לא מזמן רופאים רבים האמינו שהיא עתידה להביא לקץ כל המגפות? האם צמחי מרפא יכולים להוות תשובה גם לזיהום בקטריאלי עמיד לאנטיביוטיקה? 

    תקציר היסטורי 

    הפניצילין התגלה כבר בשנת 1929 ע“י אלכסנדר פלמינג, אך רק לאחר מלחמת העולם השנייה הוחל שימוש מסחרי שהפך למקובל ושכיח במדינות רבות וישראל איננה יוצאת מן הכלל. למרבה האירוניה היה זה פלמינג עצמו שביטא את חששותיו כבר בשנת 1929 בביטאון הבריטי British Journal of Experimental Pathology שבקטריות מסוימות מראות עמידות לפניצילין. בראיון לניו יורק טיימס משנת 1945 הוא הזהיר כי שימוש לא מבוקר בפניצילין בהכרח יוביל לעלייתן של בקטריות עמידות. 

    למרבה הצער זו נבואה שהתגשמה וכיום זיהומים בקטריאליים העמידים לאנטיביוטיקה מהווים איום אמיתי ולפי נתוני ארגון הבריאות העולמי זהו גורם התמותה הרביעי בארה“ב נכון להיום. זנים מסוימים של בקטריות לא רק שפיתחו עמידות אלא אף ניזונות מהאנטיביוטיקה עצמה!

    בשנות החמישים המאוחרות היה נראה כי השמים הם הגבול וברי סמכא רבים בעולם הרפואי כגון לי בורניי ויורשו בתפקיד וויליאם סטיוארט הכריזו בפני הקונגרס האמריקאי כי עד שנת 2000 האנושות תהיה חפה ממחלות זיהומיות מדבקות כגון שחפת, מלריה או אבעבועות שחורות. הדעה בקרב ברי סמכא בתחום הרפואה הממסדית הייתה כי בעתיד הנראה לעין זיהומים בקטריאליים יחדלו מלהיות איום על חיי אדם, אך מסתבר שחזון אופטימי זה היה רחוק מאוד מהמציאות העתידה להתרחש.

    הלכה למעשה בשנת 1997 הערכות הארגון האמריקני The Center For Disease Control פרסם הערכה כי עד שנת 2002 1.7 מיליון בני אדם ידבקו מידי שנה בבתי חולים בלבד וכ- 100,000 מהם צפויים למות כתוצאה מהידבקות בזיהום בקטריאלי שאינו מגיב לטיפול אנטיביוטי . במאה ה- 21 זהו איום בריאותי רציני הנושא את השם  Hospital Acquired Resistant Infections וכאמור ההערכות הקונסרבטיביות הן שזהו גורם התמותה הרביעי בהיקפו בארה“ב כיום. 

    כאשר הפניצילין לא הועיל החלו להשתמש בסוגי אנטיביוטיקה עוצמתיים יותר כגון Methicillin אך הבקטריות שאורך חייהן והמכניזם הביולוגי הפשוט בו הן עובדות נותן להן מסלול אבולוציוני מהיר יותר מבני האדם, הן לומדות מהר ובתוך שנה בלבד הופיעו בקטריות עמידות גם לאנטיביוטיקות החדשות. המציאות היא כי כיום יש זנים כדוגמת ה MRSA ראשי תיבות ל- Methicillin Resistant Staph להן אין בארסנל התרופות העומד לרשותנו תשובה. 

    מעבר לכך מדענים בשנים האחרונות מצאו כי הבקטריות אינן מתחרות זו בזו ויכולתi להסתגל קשורה קשר אמיץ בעובדה כי הן יודעות לחלוק מידע בין זנים שונים, עבורן זהו חלק ממנגנון הישרדותי המאפשר להן להתמודד עם זני האנטיביוטיקה החדשים מהר יותר ממה שחברות התרופות מצליחות לפתח אותן. 

    בעיה נוספת שצפה ככל שהשימוש באנטיביוטיקה מתרחב היא שהאנטיביוטיקה לעולם אינה עוזבת אותנו, כמויות האנטיביוטיקה הנצרכות עלו במרוצת השנים בגרף חד כלפי מעלה. בכדי להבין את ממדי הצריכה נבחן את הנתונים במספרים. בשנת 1942 הצריכה העולמית עמדה על פחות ממאה ק“ג ועד שנת 1999 הגיעה בארה“ב בלבד ל- 30 מיליון ק“ג בשנה, כמחצית מהכמות הזו ניתנה לחיות המגודלות לצורכי מאכל.

    פסולת ושופכין מבתי חולים ומתעשיית הבשר מחדירות לאדמה כמויות כה עצומות עד כי ההערכות הן כי חלק גדול ממאגרי המים נגועים במידה קלה באנטיביוטיקה, קרי הבקטריות חשופות למינונים קטנים והתהליך האדפטוגני המאפשר להן לפתח עמידות מתרחש כיום לא רק בבתי חולים אלא למעשה בכל מקום. אם תרצו ננסח זאת בפשטות - אנחנו עושים לבקטריות הפתוגניות מחנה אימונים שמלמד אותן לשרוד את תרופות הפלא בהן אנו תולים את תקוותנו במלחמתנו נגדם!!

    מהן החלופות הקיימות בעולם הצומח?

    אם נריץ את גלגל הזמן מאתיים שנה לאחור נגלה שארסנל התרופות האנושי היה מבוסס צמחים בעיקרו. ברפואה הסינית, ההודית, השמאנית וכמובן במסורת רפואת הצמחים המערבית היו מאז ומעולם צמחים ששימשו לצורך טיפול במלריה, פצעים שהזדהמו או זיהומים בקטריאליים במערכת העיכול. 

    כיום המדע המודרני מאפשר לנו ללמוד לא רק מניסיון ומבחינה של תיאורי מקרה אלא אף לבחון את הרכב החומרים הפעילים, מנגנוני הפעולה וכך למצוא את הסינרגיה הנכונה בין צמחים שונים. פורמולציה הינה מלאכת מחשבת בה ידע מסורתי פוגש מדע מודרני והכלים העומדים לרשותנו כיום רבים ומגוונים לבדיקת יעילות אפשרית.

    תחילה בואו נכיר את סוגי הצמחים ואופן פעולתם. הצמחים מתחלקים לכמה סוגים כלליים ונמנה רק קומץ מהם במאמר זה רק בכדי לסבר את האוזן. ישנם צמחים סיסטמיים בהגדרה, אלה צמחים העוברים דרך המעי ונספגים היטב ולכן עובדים באופן מערכתי. בספרו ”צמחים אנטיביוטיים“ מונה ההרבליסט סטפן הרולד בוהנר צמחים סיסטמיים יעילים במיוחד ובטוחים לשימוש כגון : Alchornea ,Cryptilepis , Artemisia annua , Sida Acuta ועוד. צמחים אלה אמנם אינם טרנדיים והציבור הרחב אינו מודע לפוטנציאל האנטיבקטריאלי שלהם, אך נעשה בהם שימוש נרחב ברפואה המסורתית.

    כאגף נפרד בעולם הצמחים האנטי בקטריאליים ניתן למנות את הצמחים שאינם סיסטמיים, אך יעילים מאוד לטיפול בזיהומים לוקאליים. נמנה כמה דוגמאות של צמחים אנטי בקטריאליים יעילים לטיפול נקודתי כגון: האורגנו לטיפול בזיהום בקטריאלי במערכת העיכול, או צמחים ממשפחת הברביניים כגון: חותם הזהב (Goldenseal) או קופטיס (Coptis) להם יש תכונות אנטיספטיות, אנטי דלקתיות וכמובן אנטי בקטריאליות.

    לצד צמחים אלה ניתן להשתמש בצמחים סינרגטיים (סינרגיה במובן הפשוט של המילה היא שילוב של שני מרכיבים או יותר שהחיבור ביניהם נותן תוצאה הגדולה מסך חלקיהם בנפרד). צמחים סינרגטיים מצטיינים כשחקן קבוצתי (Team player), חלקם אינם בעלי פוטנציאל אנטי בקטריאלי עוצמתי כשלעצמם אך הם יעילים כפלוגה מסייעת, קרי הם תומכים ומחזקים את פעולתם של הצמחים הסיסטמיים והצמחים המשמשים לטיפול מקומי וביניהם ניתן למנות את הליקוריץ, האסטרגולוס (Astaragulus Membranaceus) ואפילו הג'ינג'ר כדוגמאות נהדרות של צמחים מוכרים ובטוחים לשימוש שאת חלקם נמצא בחנות הירקות או על מדף תוספי התזונה באופן שכיח.

    חשוב לזכור שבפורמולה טובה השלם צריך להיות גדול מסך חלקיו. פורמולציה ממוקדת מטרה ומבוססת מדע ומחקר יכולה במקרים רבים להוות חלופה לטיפול אנטיביוטי ויתכן שקרב היום בו צמחי מרפא יחזרו להיות קו ראשון לטיפול כפי שהיה נהוג במשך אלפי שנים לפני המצאת האנטיביוטיקה.

    אחד היתרונות של פורמולה משולבת זה שגם לכל צמח מרפא יכולה להיווצר עמידות במרוצת הזמן ובשימוש בצמח יחיד הסבירות לכך גדולה בהרבה מאשר בשילוב של כמה צמחים כפורמולה סינרגטית.

    אני עצמי חוקר את הנושא ועושה מה שנקרא מטה מחקר meta study, משמעות המושג היא ריכוז מסקנות ממחקרים רבים והצלבת מידע בין מסורות ריפוי טבעי שונות תוך ניסיון לברור את המרכיבים מהם ניתן להשתמש בבטחה לצורך טיפול בזיהומים ויראליים ובקטריאליים שונים, תוך בחינה של מנגנוני הפעולה שלהם והתכונות העשויות להוביל לפעולה סינרגטית רחבה ויעילה.

    מרכיב נוסף שבעיניי חייב להוות קו טיפול ראשון בכל מחלה יהיה צמחים מחזקי מערכת חיסון שיקטינו את פוטנציאל ההידבקות ויגדילו את יכולת ההתמודדות וההחלמה של הגוף במקרה שכבר נדבקנו. ברשימת הצמחים הללו ניתן למנות את פטריית הלינג זהי (Genodera lucidum), האסטרגולוס (Astaragulus Membranaceus), האשווגנדה (Withania Somnifera), סוגי הג'ינסנג השונים ועוד. עבורי שילוב של צמחים אלה מהווה דרך לגיוס קווי ההגנה של הגוף עצמו וזהו פקטור מאוד משמעותי בין אם כמניעה או לצורך זירוז תהליך ההחלמה. 
     

    מה עלינו לעשות במידה ואנו נדרשים לקחת אנטיביוטיקה?

    ישנם מצבים המחייבים טיפול אנטיביוטי והטיפול על פי רוב הוא סבב שנמשך בין כמה ימים בודדים ועד כשבועיים. נציין שישנם מקרים חמורים יותר הדורשים טיפול בעירוי תוך ורידי ולזמן ממושך וכמובן שכאשר הטיפול נמשך כמה חודשים אף השיקום של פלורת המעי יהיה ממושך יותר. ככלל האנטיביוטיקות למיניהן פוגעות באוכלוסיית החיידקים הידידותיים ולכן מקובל היום לתת פרוביוטיקה גם בזמן הטיפול האנטיביוטי ורצוי למשך 3-4 חודשים לאחר שמסיימים את הטיפול. צריכה של מזונות פרהביוטיים משפרת את ה״קליטה״ של החיידקים הידידותיים במעי ובמקרים רבים היא חשובה יותר ממתן החיידקים עצמם בכמוסות. בכדי להבין טוב יותר את ההבדל בין פרה לפרו ביוטיקה ומהי החשיבות של סימביוזיס (איזון האקולוגיה הפנימית בגופנו) אני ממליץ על קריאת המאמר

    סוגים מסוימים של אנטיביוטיקה כגון: ונקומיצין או תרופות השייכות לקבוצת האמינוגליקוזידיים מעמיסים על הכליות ואף יכולים לפגוע בתפקודן ולכן אני ממליץ במקרים כאלה גם על תמיכה בכליות עם צמחי מרפא שנועדו לכך, אך חשוב שהדבר יעשה בעצת נטורופת או רופאים הבקיאים במנגנון הפעילות של האנטיביוטיקה וידעו להתאים טיפול הרבליסטי נכון לאדם ספציפי המביא בחשבון אינטראקציות וקונטראינדיקאציות עם תרופות מרשם נוספות וכמובן את מצבו הבריאותי הכללי של המטופל.

    כמה מילים לסיכום 

    לסכם את הנושא המורכב הזה - כנראה שאין תשובה חד משמעית גורפת. האנטיביוטיקה היא ללא ספק תגלית חשובה שהצילה חיים ועודנה מצילה חיים ברחבי העולם כולו, אך כמו כל דבר טוב ניתן בנקל לעשות בו שימוש קלוקל שיביא לידי נזק ויצא שכרנו בהפסדנו כתוצאה מההפרזה. 

    הייתי חוזר אלפיים שנה אחורה לאמירה של אחד מגדולי רופאי יוון - גלינוס, שאף הרמב“ם מרבה לצטט אותו בכתביו הרפואיים: ”בכדי לדעת האם נכון לתת לאדם תרופה או מאכל מסוג כלשהו יש לענות על שלש שאלות: למי? קרי מה מצבו הפיזי וגילו של האדם וכולי. לאיזה צורך? קרי מהי הבעיה והאם אין דרכים נוספות להיטיב עמו. השאלה האחרונה מורכבת משתי שאלות: באיזה עיתוי? ובאיזה מינון? שכן גם מרכיבים חיוניים לבריאותנו כגון חלבון או אפילו מים יכולים להזיק ולעומת זאת גם צמחים רעילים יכולים להוות תרופה או גורם מחסן בשימוש נבון.

    יש לשימוש באנטיביוטיקה מקום אך יש לבחון את ”היד הקלה על ההדק“ שהייתה נהוגה בעשורים האחרונים לאור הממצאים העדכניים ובהחלט יש מקום לבחון פורמולות טבעיות במקרים מסוימים כחלופה אפשרית.

    מאת אמיר פרלמן
    מנכ״ל אי.בי.אר צמחי מרפא
    מומחה לרפואה תזונתית צמחי מרפא ופטריות מרפא

    הערה חשובה 
    למען הסר ספק כל המידע המוגש במאמר זה אינו  מהווה המלצה רפואית מוסמכת ואין לראות בו להנחות הנחיה או המלצה או הוראה או עצה לשימוש לאדם ספציפי או הורדה של תרופה כלשהי, אין במידע המוגש במאמר תחליף לייעוץ רפואי פרטני או אחר. נשים בהיריון, נשים מניקות, ילדים, וכן אנשים החולים במחלות כרוניות והנוטלים תרופות מרשם – יש להיוועץ ברופא לפני השימוש בכל צמח מרפא.


    מקורות לקריאה נוספת:

    1. ספרו של ד"ר בליסר Missing Microbes :How the Overuse of Antibiotics Is Fueling Our Modern Plagues - 2014
    2. ספרו של דיויד מ שאלס Antibiotics: The Perfect Storm - 2010
    3. ספרה של אולה סקול Antibiotics and Antibiotic Resistance - 2016
    4. ספרם של סינטיה ל פון וליטיזיה ברנרדי Antibiotics: Targets, Mechanisms and Resistance - 2013
    5. ספרו של אורסט א מסקרטי Bacteria Versus Antibacterial Agents: An Integrated Approach - 2003