צמחי-מרפא-מסורת-של-ריפוי
צמחי מרפא מסורת של ריפוי טבעי מגובה מדע ומחקר
    • צמחי מרפא בשרות האדם :

      רפואה טבעית מלווה את התרבות האנושית כבר אלפי שנים וכוללת מאות צמחי מרפא, מינרלים שונים וחומרים מהחי. הרפואה הטבעית משמשת לריפוי וחיזוק הגוף, לטיפול במחלות ובעיות שונות ובעלת חשיבות בפולקלור ומסורות העמים. שיטות הריפוי בצמחי מרפא הנהוגות כיום מבוססות על פילוסופיות הריפוי העתיקות, העיקריות בניהן הן הרפואה הסינית המסורתית, האיורוודה בהודו, ורפואת יוון שהגיעה מתוך הרפואה שהיתה נהוגה ממסופוטמיה ומצרים העתיקה. בנוסף מתקיימות עד היום רפואות מסורתיות בקרב עמי העולם השונים כמו רפואת כוהנים ומרפאים מסורתית באפריקה, רפואת השמאנים ברוסיה, צפון אירופה ו צפון ודרום אמריקה. 
       

      התלות של בני האדם בעולם הצומח:

      בני האדם ובעלי החיים לויים בעולם הצומח העשיר המשמש אותם להזנה לריפוי ולמעשה מקדמים את בריאותנו באופן יומיומי הן בשימוש כמזון והן כתרופה ומסייעים לגוף להגיע לאיזון בזכות שלל החומרים הפעילים הנמצאים בהם. צריכה קבועה של צמחים כמזון ותרופה משמשת ככלי יעיל ביותר למניעה ולטיפול במחלות שונות. בנוסף לחומרי ההזנה כמו פחמימות, שומנים וחלבונים, הנקראים מטבוליטים ראשוניים, מכילים הצמחים עשרות ומאות חומרים בכמויות קטנות יותר הנקראים מטבוליטים משניים. חלק מהם מוכרים ונחקרים ומבטאים את העושר העצום של הטבע והפוטנציאל הטמון בו לריפוי. הדעה המקובלת היא כי הצמחים מייצרים מטבוליטים משניים כמו כורכומין, קווארציטין, אפגינין, רזווירטרול, תימול, ליקופן ורבים אחרים, המשמשים להגנה בפני צמחי אחרים ובעלי חיים ולהישרדות בתנאים קשים. האדם ובעלי החיים התפתחו לצד הצמחים ואך טבעי שפיתחו תלות במגוון החומרים הזמינים מהצומח אשר נצרכו באופן שוטף כמזון ובנשימה של החומרים הנדיפים המוכרים לנו כשמנים אתרים. 

      בעלי חיים משתמשים באופן טבעי בצמחים אשר חייבים לרפא את עצמם בטבע. הם יודעים לצרוך צמחים ועשבים שונים באופן יומיומי ובעת חולי, ככל הנראה מניסיון שנלמד ועובר בצפייה וחיקוי. בני האדם לא שונים בכך מבעלי החיים והשתמשו בצמחים לתזונה ולטיפול בבעיות כבר לפני עשרות אלפי שנים. האדם למד להפיק את החומרים בצורה מרוכזת ולהשתמש בהם בעת הצורך לצורך טיפול במחלות על ידי אינטואיציה, ניסוי וטעיה ועד התפתחות פילוסופיות שונות המקשרות בין מאפייני המחלה ותכונות מטיבות של הצמחים ואף על ידי התבוננות בבעלי החיים. דוגמאות מוכרות של חיקוי השימוש בצמחים מבעלי חיים הן אכילת שורש המאקה בהרי האנדים ע"י פרות, שימוש של קופים בחומר אורגני הבוקע מסלעים הנקרא שילג'יט (או מומיו) באזורי טיבט ורוסיה, אכילת גלעיני המשמש, לעיסה של עלים ירוקים ע"י חיות בר (למשל חזירי בר הלועסים עלי שומר), שימוש בשרף הפרופוליס להגנה ע"י דבורים, בליעה של עלים ע"י קופים לבעיות עיכול, לעיסה של עשבים מקומיים שונים בעת חולי ועוד. למעשה התזונה של חיות בר צמחוניות ושל שבטים קדומים רבים יכולה ככל הנראה להיחשב כתזונה גדושה של צמחי מרפא, צמחים המכילים חומרי הזנה רבים וחומרים בעלי פעילות רפואית העוזרת לשמור על הגוף בריא ומאוזן. חיות רבות בעת חולי פשוט ינוחו ויאפשרו לגוף, אשר עמוס בחומרי ההזנה, לנתב את מרבית האנרגיה לריפוי ובכך להסתמך על צמחי המרפא שנצרכו באופן קבוע בתזונה הרגילה- לשמש בעת הזו למניעה ואף לטיפול.   

      צמחי מרפא וצורות השימוש המקובלות:

      השימוש בצמחי המרפא מתחיל במזון עשיר בחומרי הזנה וחומרים פעילים כמו עלים ירוקים, בישול צמחים ופטריות רפואיות, חליטות תה ותבלינים אשר נמצאים בשימוש המסורתי ומוכר כמעט בכל בית. באזור הים התיכון למשל, נפוצה ומוכרת משפחת השפתניים (Lamiaceae), כתבלינים וכצמחי מרפא בזכות תכולת השמנים האתרים וחומרים פעילים נוספים. חומרים אלו נחשבים לבעלי סגולות לטיפול במחלות נשימה, בעיות במערכת העיכול, חיזוק מערכת העצבים וטיפול בזיהומים. במשפחה זו נמנים צמחים כמו לבנדר, רוזמרין, סוגי מרווה, בת-קורנית, זוטה, אורגנו, אשבל, אזוב, מליסה, נענע, ריחן הנמצאים בשימוש מסורתי כבר אלפי שנים. 
      השימוש בצמחי מרפא מתבסס בדרך כלל על צמחי הבר הגדלים באותו אזור בו התפתחה כל תרבות בנוסף להשפעות מבחוץ ושימוש של צמחים מיובאים בזמנים מאוחרים יותר. בני האדם למדו כיצד ללקט את חלקי הצמח השונים בעונות השנה וכיצד להשתמש בהם להזנה ולטיפול בבעיות שונות. בעמים השונים התפתחו תרבויות שונות והתבסס תפקיד מרפא השבט (נקרא גם שמאן או הילר בתרבויות שונות) אשר עשה שימוש עיקרי בצמחי המרפא והעביר את הידע מדור לדור. 
      צמחי המרפא הם שם כללי לחלקי צמחים שונים כמו זרעים, עלים, ענפים, שורשים, שרפים ופרחים. השימוש בצמחי מרפא כולל דרכי הכנה שונות אשר מטרתן לייעל את הפעילות הרפואית ע"י הפקת החומרים הפעילים. צורות ההכנה הקדומות והמסורתיות נמצאות בשימוש עד היום ושמות דגש על שימוש בצמח (או חלק מהצמח) בשלמותו. הן כוללות בישול שורשים וזרעים, הכנת חליטות, בישול סירופים ומירתחים, השריה בשמן, מים, חומץ, יין או אלכוהול מרוכז יותר, סחיטה של מיצים, חבישת פצעים עם צמחים טחונים או כתושים והפקת שמנים אתרים מחלקים שונים של הצמח בזיקוק. 

      כיצד ניתן להשתמש בבית בצמחי מרפא בצורה פשוטה:

      מלבד האפשרות של קניית צמחי מרפא בקפסולות, נוזל או כשמנים אתרים, ניתן גם להשתמש בצמחי תבלין במטבח הביתי, להכין חליטות עם צמחים כמו קמומיל, זוטה לבנה או מרווה, לבשל פטריות רפואיות (כמו שיטאקה) במרק או בתבשילים, לסחוט מיציי ירקות בשילוב עלים ירוקים ושורשים כמו עשב חיטה, נבטים, עלי תבלין כמו זית ורוזמרין ושורשים כמו כורכום וג'ינג'ר. ניתן גם ללקט צמחי בר אכילים בטבע הארץ ישראלי, צמחים עשירים בחומרי הזנה (נוטריינטים). יש ללקט צמחים לא מוגנים באופן השומר על המשך הצמיחה של הצמח כמו עלים של גדילן, שומר בר, כף אווז, חרדל, לחך, פירות עוזרר ועוד – חשוב ללמוד ללקט צמחים ממלקטים שיודעים לזהות את הצמחים וכיצד לקטופם.
       
      צמחי מרפא ארון התרופות מהטבע
       
      המטופל בעיניי רפואת הצמחים הטבעית והרפואה הקונבנציונלית :

      הרפואה הטבעית מטפלת באדם כמכלול שלם ומשלבת צמחי מרפא ושיטות שונות כדי לטפל בכלל הסימפטומים והגורמים למחלה, זאת בכדי לאפשר לגוף לרפא את עצמו ולחזור לאיזון באמצעות חיזוק המנגנונים הפנימיים שלו. בעוד הרפואה הקונבנציונלית מתמקדת בהתערבות במנגנונים ובניהול החולי ותופעות הלואי. לדוגמה כאשר אצל אדם מאובחן כיב כיבה הרפואה הקונבנציונלית תטפל במחולל מחלה אפשרי שהוא חיידק הפילורי בעזרת אנטיביוטיקה ובמידת הצורך בסותרי חומצה כדי להקל על הכאב. בעוד הרפואה הטבעית תתמקד קודם כל בהחזרת האיזון לרקמה הפגועה ולאחר מכן בחיזוק מערכת החיסון וטיפול בזיהום כדי לסייע לגוף להילחם בפולש בצורה יעילה.  

      צמחי המרפא במסורות הריפוי השונות :

      השימוש המסורתי במדינות המערב השונות, בניהן אמריקה ואירופה, שם דגש עד לפני כ 100 שנה על הפן האנרגטי של צמחים (חום, קור, לחות, יובש) ובמאה האחרונה מתמקד בחומרים הפעילים בצמחים ובהשפעה הפיזיולוגית שלהם על הגוף. במזרח ברפואות סין, הודו ותרבויות עתיקות נוספות שמים דגש עד היום על אלמנטים כמו אויר, אש, אדמה, מים כדרך אבחון וטיפול, כדי להחזיר את הגוף לאיזון ולטפל במקור החולי והסימפטומים הנלווים בעזרת צמחי המרפא. 
      צמחי המרפא נחשבו עוד בתקופות הקדומות ככלי ריפוי מרכזי ויעיל. קיים תיעוד של מאות צמחי מרפא  מלפני כ- 6000 שנה ברפואת האיורוודה בהודו, רפואה אשר נמצאת בשימוש עד היום וצמחים רבים ממנה נמצאים בשימוש בעת הזו ברפואת הצמחים המערבית שהתפתחה בצפון אמריקה ואירופה. הרפואה הסינית העתיקה עושה שימוש עיקרי מזה 5000 שנה בצמחי מרפא באמצעות חליטות, בישול הצמחים ופורמולות המכילות אבקות צמחים  ופטריות אשר רבים מהם נחקרים כיום ונמצאים בשימוש גם ברפואת הצמחים המערבית. רפואת הצמחים התפתחה גם במסופוטמיה שבאזור עירק ואירן ובמצרים העתיקה לפני כ-3500 שנה, קיים תיעוד של טיפול במצבי חולי שונים במאות צמחים כמו שום, שומר, אניס, מור, לבונה, תימין, קנביס, קסיה, ערער, ציפורן, פשתן, כמון, כוסברה וערבה. דרכי השימוש המקובלות היו לקיחה פנימית והכנת משחות ותערובות למריחה על העור לבעיות שונות. 
      ביוון העתיקה התפתחה רפואת הצמחים לפני 2500 על בסיס תורתו של היפוקרטס הנחשב לאבי הרפואה המודרנית המבוססת על אנטומיה ופיזיולוגיה, לריפוי מחלות ופילוסופיה של טבע האדם לטיפול בנפש. רפואתו אשר התבססה על צמחי מרפא דגלה בטיפול בסימפטומים הברורים של המחלה ולא ב"סיבות נסתרות" ועל כן אומצה על-ידי הכנסייה והמשיכה להתפתח על-ידי רופאים שהושפעו ממנו בשנים שלאחר מותו כמו דיוסקוריוס שכתב ספרי רפואה חשובים וגלן שפיתח את תורת ההפכים והוסיף את המימד האנרגטי של הצמחים לתורתו של היפוקרטס. אמרה ידועה המיוחסת להיפוקרטס "יהיו מזונותיך תרופותיך" מבטאת את התפיסה של רפואת יוון העתיקה כהמשך לרפואת מצריים העתיקה כי מקור המחלות באורח החיים, מחוסרים ועודף רעלים בגוף ולא בגלל סיבות מיסטיות. ככל הנראה גישת הרפואה והידע שאימצו היפוקרטס וממשיכי דרכו לא היו חדשים ולכל הפחות נשענו על גישה שהייתה נהוגה במסופוטמיה כ- 2000 שנה קודם לכן.  גישה זו המשיכה מאות שנים מאוחר יותר כפי שכתב ולימד הרופא היהודי הידוע הרמב"ם שחי לפני כ-800 שנה, כי הבריאות היא המצב הטבעי אליו שואף הגוף ובאמצעות שימוש נכון במזון, הרגלי חיים וצמחי מרפא - אפשר לשמור על איזון הגוף והנפש ולטפל במצבי חולי שונים. רפואת יוון העתיקה אומצה על-ידי הכנסייה בזכות ביסוס הקשר בין בעיה פיזיולוגית למחלה והוסיפה על הטיפול הרפואי את התפילות. אלו השתלבו יחד היטב בתפיסת העמים והכנסייה כי לאמונה תפקיד חשוב איך המחלה באה לידי ביטוי באופן פיסי. צמחי המרפא שימשו תמיד גם לטקסים מיסטיים וכישוף אצל הילידים האינדיאנים בצפון אמריקה  על-ידי השמאנים בטקסים השבטיים, אצל בני המאיה ועל-ידי מטפלים ומכשפים באירופה של ימי הביניים. לעיתים השימוש כלל גם חומרים המכילים אלקלואידים הידועים כחומרים מעוררי הזיות, רעילים ונמצאים עד היום בשימוש להפקת תרופות חשובות. 

      התפתחות צמחי המרפא - כרפואת צמחים וכבסיס לרפואה קונבנציונאלית:

      רפואת הצמחים המערבית המודרנית עברה שינוי החל מתחילת המאה ה-19 בעקבות התפתחות מדע הכימיה, הידע שנצבר והמחקרים על החומרים הפעילים בצמחים ופעילותם. בעוד שרפואת הצמחים משלבת צמחים ומיצויים בהם ריכוז חומר פעיל מסוים (אשר נחקר עבור פעילות ספציפית ידועה) גבוה ומתוקנן (סטנדרט), הטיפול הקונבנציונלי של ימינו התפתח מגישה  של שימוש ברכיב פעיל אחד אשר בודד מהצמח ונחקר, תוך הימנעות משילוב צמחים שונים. בזכות התקדמות המחקר והידע על החומרים הפעילים בצמחים והשפעתם על הגוף, הטיפול יכול לשלב צמחים המתאימים לפי השימוש המסורתי והידע המדעי. חשוב לציין כי יש יתרון הן ללקיחה של הצמח השלם והן לקיחה של צמח מתוקנן (סטנדרט) ובמיוחד לשילוב צורות ההפקה השונות לפי הצורך. לכן ניתן למצוא פורמולות שונות של צמחי מרפא המכילות גם מיצויים של הצמח השלם וגם מיצוי המתוקנן המכיל את הרכיב הפעיל בריכוז ידוע. למשל תוסף כורכום המשמש לטיפול בדלקות ומחלות כרוניות רבות מכיל את מיצוי הצמח השלם ובנוסף מכיל מיצוי מתוקנן בו קיים ריכוז של 95% מהחומר הפעיל- כורכומין, המוכח כבעל התכונות האנטידלקתיות. 
      כיום הרפואה הקונבנציונאלית משתמשת בתרופות אשר המקור של רובן מגיע מצמחים, בשנת 1987 כ 85%  מהתרופות הפוקו מצמחים וכיום פחות מ 15% מופקות מצמחים, השאר מיוצרות במעבדה בצורה כימית המחקה את החומר המצוי בצמח. 
       
      צמחי מרפא טיפול טבעי במקום תרופות

      ארון התרופות הטבעיות במטבח הביתי:

      בכל בית קיימים למעשה צמחים אשר יכולים לתפקד כצמחי מרפא, ניתן להשתמש בהם בשימוש יומיומי ולהכיר את תכונותיהם בצורה קרובה כפי שאנו יודעים את איכויותיהם של הירקות השונים כמו עגבנייה, פלפל או מלפפון ואנו יודעים בדיוק מתי ואיך אנו רוצים לאכול אותם. באותו אופן ניתן ללמוד ממטפלים, לקרוא באינטרנט ובספרים שונים על תכונות התבלינים והצמחים המצויים בחנויות התבלינים והטבע והתחיל להשתמש בהם בצורה טובה יותר. צמחים כמו ג'ינג'ר, צ'ילי, אורגנו, כורכום, קינמון צילוני, זרעי שומר, פרחי קמומיל, זרעי פשתן, בצל, שום, זרעי סלרי, זרעי כמון ועוד הם צמחי מרפא. נסו להשתמש בהם כמזון או חליטה לפי התחושות ולפי ההמלצות ושימו לב להשפעה על הגוף. חשוב לציין שגם לחליטה של צמח כמו זרעי שומר יכולה להיות השפעה לא מבוטלת לכן במצבי חולי תמיד כדאי להתייעץ עם רופא ומטפל לפני השימוש, כדי לקבל המלצה על מינון ואופן לקיחה יעילים. למשל קינמון יכול בכמות קטנה לסייע בבעיות עיכול וחוסר תאבון ובכמות גדולה יותר להיות בעל פעילות נוגדת חיידקים במערכת העיכול או במחלות חורף. אפשר גם לשלב צמחים שונים ולנסות תרופות ביתיות מסורתיות כמו חליטה של ג'ינג'ר, לימון, דבש וקינמון כדי לסייע בהתמודדות עם מחלות חורף ונשימה ולשלב  סירופ ביתי מהשרייה של בצל, שום, דבש וצ'ילי. 


      צורות השימוש הנפוצות של צמחי מרפא:

      צמחי מרפא נמכרים בשלוש צורות עיקריות: כנוזל הנקרא גם טינקטורה, כקפסולות המכילות אבקה וגם כשמנים אתריים שהשימוש בהם נקרא ארומתרפיה.
      טינקטורה מכילה אלכוהול ומים אשר ממצים את החומרים הפעילים בצמח. המוצר יכול להימכר כטינקטורה של צמח בודד היכול לשמש לטיפול במספר בעיות, או כפורמולה המכילה מספר צמחים ומשמשת בדרך כלל לטיפול בבעיה ספציפית. קיימות פורמולות צמחים מערביות ופורמולות צמחים מהמזרח (רפואה סינית או רפואת האיורוודה) עם צמחים ומינונים שונים, בהתאם לגישות הטיפול השונות. 
      קפסולות מכילות את אבקת הצמח היבש כפי שהיא (למשל קפסולות של אבקת מורינגה) או קפסולות של מיצוי מיובש של חלקי הצמח (Herbal Extract)  אשר מכיל ריכוז חומרים פעיל גבוה יותר מאשר שימוש בקפסולות של הצמח היבש ללא מיצוי. המיצוי היבש בקפסולה מופק למעשה מהמיצוי הנוזלי (טינקטורה) ומאפשר לקיחה פשוטה יותר ונוחה יותר עבור חלק מהאנשים. בחלק מהצמחים אשר נחקרים באופן משמעותי נפוץ למצוא תוספים עם כמות ספציפית של חומר פעיל המעלה בדרך כלל את ערך המוצר ויעילותו. למשל פטריות רפואיות כמו שיטאקה, ריישי, הריסיום וקורדיספס עם ריכוז 10%, 20% או יותר של פוליסכרידים, תה ירוק עם ריכוז של 45% מהחומר EGCG, או ג'ינקגו בילובה עם 24% גליקוזידים פלאבונים. 

      ארומתרפיה, טיפול על ידי שמנים אתרים, מהווה צורת שימוש נפוצה בצמחי מרפא עוד מימי המצרים הקדמונים והתפתחה מאוד בעת החדשה במדינות אירופה. השמנים האתרים מכילים חומרים מרוכזים נדיפים ומיוחסות להם תכונות ריפוי רבות. שמנים אתריים זמינים בכל בתי טבע, חנויות תוספים  או רשתות פארם וגם לרכישה באינטרנט. גם כאן חשוב להכיר את השימושים השונים ואת המגבלות של כל שמן, במיוחד בשימוש של ילדים, נשים בהריון או אנשים חולים הנוטלים תרופות, זאת בגלל ריכוזם הגבוה. קיימים מאות שמנים אתרים המופקים מחלקי הצמחים השונים וארון תרופות ביתי יכול לכלול מספר שמנים לשימוש בעת הצורך כמו לבנדר, לבונה, אקליפטוס, רוזמרין, לימון, עץ התה, גרניום, מנטה, ציפורן, אורן, סנדלווד ועוד. בשמנים האתרים משתמשים בעיקר בצורה מדוללת (עם שמן נשא כמו שקדים, חוחובה או זית) למריחה על העור לבעיות שונות, לכאבים ומחלות עור, או בצורה של הרחה למשל לטיפול במערכת הנשימה, מערכת העצבים והחיסון. חשוב מאוד לקנות שמנים אתרים ממקור ידוע אשר מיצר בתנאים מפוקחים, אשר יכול לספק תוצאות בדיקת איכות לשמנים ולהתייעץ עם מטפל בתחום. 
      יתרונות השימוש בצמחי מרפא מול חומר פעיל בודד

      המחקר והשימוש בצמחי המרפא נמצאים בגידול מתמיד בעקבות העלייה במודעות לתופעות הלוואי של התרופות הקונבנציונליות והיתרונות של שימוש בצמחי המרפא. צמחי מרפא מאפשרים טיפול בשורש הבעיה עבור שלל מחלות כרוניות ועוזרות לגוף לחזור לאיזון. הגיוון בצורות השימוש והיצע צמחי המרפא עבור בעיות שונות, מאפשרים בעזרת ליווי מקצועי טיפול יעיל ללא (או כמעט ללא) תופעות הלוואי שיש פעמים רבות לתרופות קונבנציונאליות. היעדר או מיעוט תופעות הלוואי נובע משימוש בחלקי הצמח השלם ובסינרגיה שיש לסך מרכיביו. הרכיבים הפעילים השונים (אשר בצמחים מסוימים מגיעים לעשרות ואף למאות חומרים שונים), מסבירים כיצד יכול הצמח לטפל ביעילות ללא תופעות לואי במגוון גדול של בעיות ואף ליצור סינרגיה עם צמחים אחרים. כך יכול למשל צמח הלחך (פלנטגו) המצוי בארצנו לסייע לגוף לשקם רקמות במערכת העיכול בזכות פעילות נוגדת דלקת ורכיבים פוליסכרידים אשר מגנים על הרקמה בעוד תרופות נוגדות דלקת עלולות דווקא לגרות את רירית מערכת העיכול ולגרום לאי נוחות. או לדוגמה צמח הג'ינג'ר אשר נפוץ במסורות רפואת צמחים רבות המשמש לטיפול בבעיות עיכול וספיגה, מחלות זיהומיות ושיפור זרימת הדם והנוזלים בגוף במחלות נשימה שונות. 

      הקשר בין רפואת צמחים לתרופות הקונבנציונליות:

      רפואת הצמחים נקראת גם הרבליזם או פיטותרפיה ומתבססת על ענפי מחקר שונים כמו בוטניקה (ביולוגית הצמח), פיטוכימיה (חקר חומרים פעילים בצמחים) ותחום הפרמקולוגיה (השפעת החומרים על הגוף). במאה האחרונה ישנה עליה במחקר על צמחים ורכיביהם, המסייע להבין כיצד פועלים הצמחים לריפוי ואף לגזור תרופות קונבנציונלית ישירות מהצמח באופן טבעי או על-ידי סינטזה של תרופות באופן כימי במעבדה. ידועים רכיבים פעילים רבים בצמחים המסוגלים להילחם בזיהומים שונים, לטפל בדלקות, להמריץ מערכות שונות בגוף, להגן ולשקם רקמות בגוף ועוד. התרופה הסינטטית הראשונה הופקה בשנת 1987 מחומצה סליצילית בעלת התכונות האנטידלקתיות והיא האספירין המשמשת להורדת חום והפחתת כאב. התרופה סונטזה בפעם הראשונה במעבדה מכימיקלים ללא צורך בהפקת החומר סליצין מקליפת עץ הערבה. מעניין לציין כי אחת מתופעת הלואי של התרופה היא פגיעה ברקמת הקיבה עד כדי היווצרות כיב ואילו צמחים אחרים המכילים חומצה סליצילית כמו ספיראה (פיליפנדולה) משמשים ברפואת צמחי המרפא לטיפול בדלקות במערכת העיכול, עושות זאת ללא תופעות לואי. יש צמחים שמותרים לשיווק רק בבתי  מרקחת המאושרים לרקיחת צמחים כאשר המכירה וההנחיות ללקיחה פנימית מתבצעות בפיקוח רוקח, כמו במקרה של קליפת עץ הערבה שאסורה לנטילה בשל תופעות לוואי בשימוש לא מתואםולכן ניתן להשיגה רק בבתי מרקחת. דוגמה לצמח נוסף היא היפריקום (בעברית פרע מחורר) אשר ממנו מופקת עד היום התרופה "רמוטיב" בצורה טבעית לצורך טיפול בדיכאון, חרדה או מצבי רוח שונים וניתנת לרכישה על-ידי מרשם רופא בלבד. 

      עתיד צמחי המרפא ברפואה המודרנית:

      שוק צמחי המרפא (Botanicals) מגיע לכ- 60 מיליארד דולר בשנה ומהווה את מנוע הצמיחה העיקרי של מוצרי הרפואה הטבעית עם צמיחה שנתית של כ- 7%. כ- 75% מאוכלוסיית העולם נעזרת בשיטות ריפוי מסורתיות וכ- 40% מאוכלוסיית המדינות המפותחות משתמשת ברפואה הטבעית והמשלימה. מדינות רבות תולות תקווה במחקר צמחי המרפא לצורך מציאת חומרים פעילים חדשים ופיתוח תרופות, וכראיה מדינות כמו ארה"ב, הודו וסין משקיעות משאבים ניכרים במחקרים על פעילות רפואית של חומרים המצויים בצמחי המרפא. כבר היום ניתן להנות מהעולם העשיר של צמחי המרפא הזמינים לרכישה ולנצל את סגולות הריפוי שלהם. מומלץ להיוועץ עם נטורופתים והרבליסטים אשר עוברים מסלול הכשרה ארוך כדי לטפל ביעילות במגוון בעיות ולקדם בריאות בעזרת צמחי המרפא הנפלאים.  


      המאמר מוגש מאת 
      יונתן קליגר נטורופת והרבליסט קליני ובעל תואר ראשון Bsc בתזונה
      יועץ לאי בי אר צמחי מרפא בתחום צמחי מרפא ורפואה טבעית


      מקורות למאמר:  
      News Feature: Animals that self-medicate
      https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC4267359/
      Herbal medicine in ancient Egypt 
      https://academicjournals.org/journal/JMPR/article-full-text-pdf/F90544714963 
      A natural history of botanical therapeutics
      https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC2981029/ 
      Herbs as traditional medicine
      https://www.researchgate.net/publication/327887601_HERBS_AS_TRADITIONAL_MEDICINES_A_REVIEW
      צמחי מרפא ברפואה המודרנית, ד"ר מינה פראן ואנה טשרני
      Hippocrates in a world of pagans and Christians, Owsei Temkin, 1991 The John Hopkins University Press.
      Findings from the 1st World Naturopathic Federation survey  http://worldnaturopathicfederation.org/wp-content/uploads/2015/12/World-Federation-Report_June2015.pdf
      Dietary Supplements Market - Growth, Trends, and Forecast (2019 - 2024), https://research.mordorintelligence.com/reports/dietary-supplement-market
      The practice of Traditional Western Herbalism, Matthew Wood. 
      Herbal Medicine Fundamentals, American Herbalists Guild. 
      https://www.americanherbalistsguild.com/herbal-medicine-fundamentals
      Herbal medicine research and global health: an ethical analysis, World Health Organization.