סקירה-על-תפקוד-המוח
סקירה על תפקוד המוח והמלצות לשמירה על מוח בריא וחיוני

  • תפקוד המוח, אורח חיים, צמחי מרפא ועוד אסטרטגיות לשמירה על מוח בריא בפרט וגוף בריא בכלל. 

    רקע על הפיזיולוגיה של המוח


    המוח הינו איבר מיוחד המורכב משני תאים עיקריים, נוירונים ונוירוגליאה (תאי הגליאה). תאי הגליאה הם תאים המייצרים מילין, החומר העוטף את הנוירונים, ולמעשה מספקים לנוירונים תמיכה מבנית ובידוד, הזנת חמצן ונוטרייאנטים, הגנה בפני פתוגנים ונזק חמצוני וסילוק תאים מתים וחומרים מזיקים. תאי הגליה מתרבים כל חיינו בניגוד לנוירונים שאינם מתחדשים כלל ורק מתים או מתחדשים לאט מאוד ומעט מאוד.  הנוירונים שולחים מידע במהירות גבוהה בעזרת הנוירוטרנסמיטורים המשמשים להעברת מידע ברקמות שונות במוח. נוירוטרנסמיטרים עיקריים הם אצטילכולין, גלוטמט, דופאמין, אנדורפינים, אפינפרין הנוירונים אינם מחוברים ביניהם ישירות אלא עוברים מאקסון אחד לדנדריט דרך אזור שנקרא סינפסה. 
    על תפקוד המוח אחראים הורמונים שונים, ביניהם  GABA, מלטונין, סרטונין, דופאמין, טסטוסטרון, אסטרוגן, DHEA.  כלי הדם במוח משמשים להזנה ופינוי פסולת. נזק העלול להיווצר לרקמת המוח העדינה עקב חדירת פתוגנים, נוגדנים או חומרים כימיים
    דרך מחזור הדם, על כן קיימת רקמה סלקטיבית עם כלי דם צפופים שמטרתה לחסום את החומרים הלא רצויים. בגלל סיבות שונות, רקמה זו לא תמיד מצליחה למנוע כניסת חומרים מזיקים ומושפעת מדלקתיות כרונית, מתכות כבדות, תזונה, רעלים, זיהומים וזמן מחלה ועוד סיבות הקשורות לאורח החיים. אורח חיים בריא ישפיע לטובה על כלל האיברים בגוף ויאפשר תפקוד תקין של המוח בפרט, כאשר  המטרה היא להגיע למצב שבו התאים מוגנים עד כמה שניתן ומתחדשים באופן מיטבי ע"י  איזון הורמונלי, מניעת דלקתיות מעכבת את התחדשות התאים,  והפחתת עומס – נפשי, מכני וכימי.


    מהם המערכות והתהליכים השונים המשפיעים על תפקוד המוח

    תהליכים דלקתיים - למוח יכולת פחותה להתגונן בפני דלקת מאשר משאר איברי הגוף, מה שהופך את המוח לחשוף בפני נזקים של רדיקלים חופשיים דלקות, זיהומים ובמיוחד כאשר מחסום דם-מוח לא מתפקד בצורה מספקת ולא מסוגל לחסום כניסת רעלים בצורה יעילה. 
     
    מערכת החיסון - מורכבת מתאי מיקרוגליאה האחראיים על פינוי תאי עצב מתים, פינוי עמילואיד וביצוע פעולות נוספות לתפקוד תקין של המוח. תאים אלו מתקשרים עם ציטוקינים ומתווכים אחרים של מערכת החיסון. הפעלת יתר של תאים אלו תגרום נזק למוח בדומה לנזק הנגרם לכלי הדם או רקמות אחרות כאשר מערכת החיסון משופעלת בצורה כרונית. פלבונואידים שונים מסוגלים לחצות את מחסום דם-מוח ולסייע למערכת החיסון במוח – כמו כורכומין, אפגינין, קטאכין, רוטין ורזברטרול. ידועים מספר גומרים לאקטיבציה של תאי מיקרואלגיה, בניהם -  תוצרי גליקציה ושקיעת עמילואיד, מחסור בחמצן (סירקולציה לא טובה, דם סמיך, חוסר פעילות, תזונה, סטרס ואנמיה), פגיעת ראש בעבר שלא טופלה כראוי, תגובה אוטואימונית לתאי עצב, רגישות למזון ובמיוחד לגלוטן, מחסור בנוגדי חמצון, אלכוהול וסמים, רעלים בסביבה, דלקתיות כרונית בגוף ומחסום דם מוח שלא מתפקד כראוי.
    פעילות תאי המיקרוגאליה של מערכת החיסון במוח מבוקרת ע"י נוגדי דלקת בתזונה (נוגדי חמצון, יחס אומגה 3 לאומגה 6 מאוזן) וע"י הורמונים מאוזנים – במיוחד פרוגסטרון וטסטוסטרן.

    מחסם דם מוח (Blood-Brain Barrier)  - כאשר הוא תקין הוא מונע מחומרים גדולים וחומרים לא רצויים להיכנס. בדומה ל"מעי דליף" (Gut dysbiosis) קיים גם מוח דליף, שהכוונה למחסום דם מוח אשר אינו מתפקד כראוי ומאפשר לחומרים לא רצויים להיכנס למוח ולשפעל את תאי המיקרוגאליה של מערכת החיסון במוח. ככל הנראה לכל אדם עם דמנציה מסוג כלשהו יש בעיה במערכת העיכול הכוללת מעי דליף. תפקוד מחסום דם מוח נפגע מסיבות שונות (אך גם מחלים מהר) – צריכת אלכוהול, סוכר גבוהה וסכרת, בעת מחלה, סטרס ממושך, קרינה, מעי דליף, חשיפה לרעלים, מתכות כבדות וחומרי הדברה, תזונה דלה בנוטריאנטים ונוגדי חמצון, הומוציסטאין גבוהה ומחסור בוויטמיני B בעקבות שקיעת חלבוני עמילואיד ועוד.

    מערכת הלימפה - לאחרונה נתגלתה ומופתה מערכת הלימפה במוח, מה שמחזק את ההבנה שזרימת לימפה תקינה חיונית לפינוי הפסולת מהמוח והזנתו. רוב תנועת הלימפה מתרחשת בעת השינה, אז המוח מתכווץ מעט ומאפשר זרימה טובה של נוזלים. מחקרים חדשים מראים כי הצטברות העמילואיד קשורה לפינוי שלו דרך הלימפה ולא ליצירתו בלבד.
     
    טראומות - מכות וחבלות גורמות לדלקת אשר עלולה להימשך שנים רבות באורח חיים המעודד הגורם לדלקתיות כרונית בגוף. למעשה לגוף קשה מאוד להפסיק את התהליך הדלקתי במוח שהתחיל בעקבות טראומה כאשר יש דלקת כרונית.
     
    אספקת אנרגיה - המוח הוא האיבר אשר צורך את האנרגיה הרבה ביותר יחסית למשקלו. למוח 3 מקורות האנרגיה – גלוקוז, גופיפי קטו וחומצות שומן בעלות שרשראות באורך בינוני (MCT) המסופקות למיטוכונדריה בתאים אשר מייצרת ATP ומעט רדיקלים. במצב של תנגודת לאינסולין כמות האינסולין במוח יורדת, מצב שונה משאר הרקמות בגוף (בשל היצרות מחסום דם מוח במצב זה), מה שגורם לירידת אספקת אנרגיה לתאי המוח והתנוונותם המואצת. גופיפי הקטו ו-MCT , למשל חומצה קפרילית או לאורית בשמן קוקוס או בחלב אם, ומאפשרים אספקת אנרגיה ללא תלות באינסולין.
     
    מערכת העצבים האוטונומית - מוח בריא מעודד תגובה פרה סימפטטיתRest and Digest" "  ומרגיע תגובה סימפטטית לסטרסס  "Flight or Fight" לאחר שקרתה. מערכת העצבים האוטונומית במוח אחראית על תפקוד האיברים, כאשר תאים במוח נפגעים ומתנוונים נפגעות פעולות חיוניות של המערכת הפרה סימפטטית (בעזרת הנוירוטרנסמיטר אצטיל כולין) כמו עיכול וויסות לחץ דם. כתוצאה מכך נפגעת היכולת לעכל, החושים נפגעים, ייצור אנזימי עיכול והמטבוליזם בגוף פוחתים, זרימת דם לאיברים יורדת והיכולת להפחית הורמוני סטרס נפגעת.
     
    זרימת דם -  חיונית למוח לפינוי רעלים ואספקת חמצן ונוטריינטים. נזקים וסקולריים ופגיעה בהפרשת ניטריד אוקסיד מרקמת כלי הדם (האנדותל) כתוצאה מדלקת כרונית ומחלות ניווניות כמו סכרת, מתח, לחץ דם נמוך, לחץ דם גבוהה ואנמיה אשר גורמים לאספקת דם ירודה למוח.
     
    הורמונים - כמו סרטונין, מלטונין, GABA טסטוסטרון, פרוגסטרון, יש תפקיד חשוב בבניית המוח (פלסטיסיות), ובקרה על מערכת החיסון (תאי המיקרוגאליה).  כולסטרול נמוך מדי (מתחת 150) עשוי לפגוע ביצור ההורמונים ובתפקוד האדרנל ומערכת החיסון. אצל גברים אינסולין גבוהה כתוצאה מדיאטה עשירה בסוכר מעלה את הורמון ארומטאז הממיר טסטוסטרון לאסטרדיול (אחת משלוש הצורות הפעילות של אסטרוגן) הגורם לתנגודת לאינסולין והחמרת הנזק מסוכר. אצל נשים הסוכר הגבוה גורם לעליה בטסטוסטרון ולתנגודת לאינסולין.

    בלוטת התריס - להורמוני התריס תפקיד מרכזי בהפחתת תהליכים דלקתיים במוח, בניית המוח (פלסטיסיות) ופעילות נוירוטרנסמיטרים. תת פעילות בלוטת התריס תחריף את ההידרדרות בניוון  המוח ולכן החשיבות הרבה לטפל בכל תת פעילות על רקע מחסורים תזונתיים, מתח, זיהומים, רעלים או מחלה אוטואימונית.
     

    הגורמים העיקריים לתפקוד תקין של המוח הם חמצן, אנרגיה וסטימולציה

    היכולת של המוח להתפתח ולשמור תפקוד תקין תלויה ביכולת לשמור על כמה שיותר נוירונים ובמקביל להרבות בקשרים בין הנוירונים. בפועל תאי העצב אינם מתחדשים והאדם מאבד מהם בהדרגה כל מהלך חייו אולם אורח חיים נכון יכול להאט קצב זה. התנאים ההכרחיים לתפקוד תקין הם אספקת חמצן, אספקת אנרגיה וסטימולצה (ערעור – הפעלת המוח). הסטימולציה מעודדת את המוח לשמור על הקשרים ולייצר קשרים חדשים (סינפסות חדשות). מצב זה של יצירת קשרים חדשים נקרא פלסטיסיות. פלסטיסיות גבוהה של המוח היא זו המאפשרת תפקוד וביצוע פעולות פיזיות, חשיבה, מוטוריקה, זיכרון ולמידה ברמה טובה גם בגיל מבוגר. ולכן האמרה על המוח ש"אם לא משתמשים מאבדים" היא נכונה בהחלט.
    אספקת חמצן ואנרגיה תלויה בתפקוד כלי הדם, מחסום דם מוח (והקשר שלו למערכת העיכול), דלקתיות, איזון אינסולין, לפטין, אסטרוגן  והורמונים נוספים, תזונה עשירה בנוטריאנטים ועוד. שמירה על סביבה כימית וחשמלית תקינה שומרת על תאי העצב (וכמובן גם על יכולת יצור סינפסות) – בסביבה לא נכונה תאי העצב יהרסו גם אם נספק לכאורה את כל המרכיבים החיוניים. סביבה כימית לא טובה (גורמי חמצון, חומרים רעילים וכו') יפגעו בתאי המוח בנוסף לפגיעה הישירה של מחסור באספקת החמצן והאנרגיה. הזנת נוטריאנטים למוח – חשובה כמות נכונה של חלבונים, חומצות שומן מינרלים, ויטמינים והעדר רעלים כדאי לאפשר בניה, תפקוד התא והמיטוכונדריה ופעילות אנזימטית תקינה.
     

    בריאות המוח מבוססת על העקרונות הבאים: איזון הסוכר, מניעת דלקתיות והפחתת מתח (סטרס)
     
    הקפדה על גורמים אלו אפשרית בגישה הוליסטית לאורח חיים בריא הכולל מספר מרכיבים:
    • תזונה ואורח חיים – תזונה אנטידלקתית, מבוססת על מזון טרי ולא מעובד, ללא פחמימות פשוטות, עשירה בנוגדי חמצון (ראה/י  מירקות, פירות ותבלינים, עשירה בשומנים בריאים, המכילה חלבון איכותי במידה וארוחות בזמן מוגבל במהלך היום. ראי/ה מאמר נרחב בנושא  תזונה לתמיכה במוח ומאמר בנושא נוגדי חמצון.  
    • הפעלת המוח – תרגילי חשיבה, ספורט המשלב קואורדינציה, נגינה, שפה חדשה,  ריקוד ועוד.
    • כלי אוכל ומוצרי היגיינה וקוסמטיקה נקיים – המוצרים הקונבנציונליים מכילים כימיקלים רבים המזיקים למוח ולגוף בכלל. שימוש במוצרים טבעיים חשוב לשמירה על מוח בריא -  ראה/י מאמר בנושא עם המלצות לתחליפים טבעיים -  קוסמטיקה והיגיינה טבעיים.
    • שימוש בשמנים אתרים – אלו חומרים טבעיים מצמחים מהם ניתן להכין תערובות לשימושים שונים באמצעות הרחה או מריחה. כדי למשל להפחית מתח, לשינה טובה, לשיפור הזיכרון ולטיפול בזיהומים בגוף. ראה/י – מאמר בנושא שמנים אתרים ופורמולות שימושיות – ארומתרפיה ושמנים אתרים.  מספר שמנים לדוגמא מהם ניתן להרכיב תערובת לנשימה בדילול שמן נשא כמו למשל שמן שקדים או שמן חוחובה (כ-טיפה אחת של שמן אתרי לכל כפית אחת של שמן נשא): במהלך היום להפחתת מתח ו/או לזמן השינה, שילוב של מספר שמנים אותם אוהבים – ולריאן, תפוז, מליסה, עשב לימון, ברגמוט, קמומיל, לבנדר, פטצולי, וטיבר, אקליפטוס, לבונה.  לשיפור הזיכרון - מרווה בהירה, רבינטסרה, רוזמרין, ארז, הדס, לבונה. 
    • שימוש בתוספי תזונה – קיימים תוספים שונים לתמיכה בבריאות המוח בהתאם לצורך ובדיקות דם, בניהם  ויטמיןB12  בפרט וקומפלקס ויטמיני B בכלל,  ויטמין D , אומגה 3, פוספוליפידים, מגנזיום ומינרלי קורט (ובמיוחד אבץ, בורון וסלניום), חומצה אלפה ליפואית, אסטקסנטין.
    • טיפול בבעיות שונות אשר עשויות להצביע על בעיה שתשפיע בעתיד גם על המוח  – חולשה חיסונית, זיהומים במערכת העיכול, תת פעילות של התריס, איזון אסטרוגן, רגישויות ואלרגיות שונות, סוכר גבוהה, בעיות קשב וריכוז, השמנה ועוד.
    • פטריות מרפא  - מהצמחים החשובים ביותר להגנה ותמיכה במוח הריסיום – פטריית המרפא החשובה ביותר למוח אשר מעלה פאקטורי גדילה וחשובה לשמירה על תפקוד מוח תקין ושיקום לאחר נזקים שונים. ראה/י מאמר בנושא קורדיספס סיננסיס – פטריית המרפא מהחשובות והמבוקשות ביותר לבריאות כללית ובפרט לשמירה על מוח בריא, ראה/י מאמר בנושא
    • צמחי מרפא מובילים בבריאות המוח – כמזון או במיוחד מיצוי בצורה של תוסף צמחים נוזלי או כקפסולות :  צמחים נוגדי חמצון, מזרימים דם למוח ומשפרי תפקוד המוח – גינקגו, רהמניה, ויטניה, בקופה, סנטלה, מליסה, אוכמניות ,רימון, עוזרר, מרווה סינית, ג'ינג'ר, נבטי ברוקולי, כורכום, רוזמרין ועוד.
    • חליטות צמחים – תה ירוק, ג'ינג'ר, כורכום, קינמון, מרווה, רוזמרין, עלי זית ועוד.
    • אבקות ירוקים ונוגדי חמצון כמו זו למשל – אוקסדאטיב סאפורט
    •  פרה-ביוטיקה ופרו-ביוטיקה לתמיכה בחיידקי המעי הטובים – דיג'סט סאפורט, פרוביוטיקה איכותית

    המאמר נכתב ע"י הצוות המקועי של אי ביאר צמחי מרפא 
       יונתן קליגר : נטורופת מוסמך, הרבליסט קליני ובעל תואר ראשון בתזונה.
       אמיר פרלמן : מומחה לתזונה צמחים ופטריות מרפא.
       אבנר אבאדב : מתמחה ברפואה אנרגטית וצמחי מרפא.

    הערה חשובה
    המלצתנו היא לפעול לפי שיקול דעת של מטפל מוסמך או רופא שיבחנו את המקרה הספציפי שלכם ויתאימו צמחי מרפא ותוספי תזונה בצורה משכלת ואחראית.
    אין לראות במידע המוגש במאמר זה משום תחליף ליעוץ מקצועי אישי, המאמר נועד להרחבת דעת בלבד.
      
    מקורות
     
    1. harrazian D. Why isn’t my brain working? : a revolutionary understanding of brain decline and effective strategies to recover your brain’s health. 587
    2.    Fife B. Stop Alzheimer’s now! : how to prevent and reverse dementia, Parkinson’s, ALS, multiple sclerosis, and other neurodegenerative disorders. Piccadilly Books; 2011. 352 p.
    3.     Blaylock RL, Weiner T, Blackstone Audio I. Excitotoxins : the taste that kills. Blackstone Audio, Inc; 2011.
    4.     Pohanka M. Alzheimer´s Disease and Oxidative Stress: A Review. [cited 2018 Nov 10]; Availablefrom: https://www.ingentaconnect.com/content/ben/cmc/2014/00000021/00000003/art00007
    5.    Absinta M, Ha S-K, Nair G, Sati P, Luciano NJ, Palisoc M, et al. Human and nonhuman primate meninges harbor lymphatic vessels that can be visualized noninvasively by MRI. Elife [Internet]. 2017 Oct 3 [cited 2018 Nov 10];6. Available from: https://elifesciences.org/articles/29738
    6.    Baranello RJ, Bharani KL, Padmaraju V, Chopra N, Lahiri DK, Greig NH, et al. Amyloid-beta protein clearance and degradation (ABCD) pathways and their role in Alzheimer’s disease. Curr Alzheimer Res [Internet]. 2015 [cited 2018 Nov 10];12(1):32–46. Available from: http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25523424
    7.    Corrigan F, Mander KA, Leonard A V., Vink R. Neurogenic inflammation after traumatic brain injury and its potentiation of classical inflammation. J Neuroinflammation [Internet]. 2016 Dec 11 [cited 2018 Nov 11];13(1):264. Available from: http://jneuroinflammation.biomedcentral.com/articles/10.1186/s12974-016-0738-9
    8.    Bell RD, Zlokovic B V. Neurovascular mechanisms and blood–brain barrier disorder in Alzheimer’s disease. Acta Neuropathol [Internet]. 2009 Jul 25 [cited 2018 Nov 11];118(1):103–13. Available from: http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19319544
    9.    Heppner FL, Ransohoff RM, Becher B. Immune attack: the role of inflammation in Alzheimer disease. Nat Rev Neurosci [Internet]. 2015 Jun 1 [cited 2018 Nov 11];16(6):358–72. Available from: http://www.nature.com/articles/nrn3880
    10.  Wojsiat J, Zoltowska KM, Laskowska-Kaszub K, Wojda U. Oxidant/Antioxidant Imbalance in Alzheimer’s Disease: Therapeutic and Diagnostic Prospects. Oxid Med Cell Longev [Internet]. 2018 Jan 31 [cited 2018 Nov 11];2018:1–16. Available from: https://www.hindawi.com/journals/omcl/2018/6435861/
    11.  Butterfield DA, Di Domenico F, Barone E. Elevated risk of type 2 diabetes for development of Alzheimer disease: A key role for oxidative stress in brain. Biochim Biophys Acta - Mol Basis Dis [Internet]. 2014 Sep [cited 2018 Nov 11];1842(9):1693–706. Available from: http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24949886